בפסק דינו, בית הדין חוזר על ההלכה אשר נקבעה בבית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע (ארצי) 300113/98 ד.ג.מ.ב. אילת מסעדות בע"מ נ' ענבל מלכה, לפיה יש מקום לראות בתשר ששולם על ידי לקוחות בית האוכל למלצר כשכר עבודה כאשר:

• בין הצדדים קיים הסכם אישי או שחל עליהם הסכם קיבוצי הקובע, במפורש, שניתן להביא בחשבון השכר גם תשלומי תשר המשולמים לעובד.
  • הסכם העבודה או ההסכם הקיבוצי כולל הסדר מפורט ומסודר בדבר דרכי הטיפול בהכנסות מתשר, כגון- שקיפות ותיעוד של התשלומים, קיומה של קופה וחשבונאות של ההכנסות, דרכי חלוקת הסכומים שהתקבלו, מועדי החלוקה ועוד.
    • השכר משני המקורות (השכר הרגיל ותשלומי התשר) לא יפול משכר המינימום הקבוע בחוק.
    • זכויותיו הסוציאליות של העובד מבוססות על ההכנסה משני המקורות והן מובטחות לאשורן.
    • הבטחת תשלומי המס המלאים המתחייבים משכרו של העובד.

(יש לשים לב, ביה"ד קובע כי גם הסכם בעל פה הינו הסכם תקף, בעניין זה הוא נלמד ע"י בית הדין מהתנהגות הצדדים לאורך תקופת העבודה).

בית הדין קבע, כי בעקרון התשרים שקיבלה העובדת אכן מהווים שכר עבודה, אך גם קבע כי סך ההכנסה שמעבר לשכר מינימום שימש לכסוי הזכויות הסוציאליות וכי בכך נפל פגם בהתנהלות הנתבע בהתאם לדרישות פסה"ד בענין מלכה.

בהתאם, חייב בית הדין המעסיק לשלם לעובדת זכויות סוציאליות כמפורט בפסק הדין.

אם אתם מעסיקים מלצרים או אם אתם עובדים כמלצרים, מומלץ לכם לקרוא את פסק הדין המלא.

יצוין, כי כל מקרה נבחן לגופו ועל כן, לכל מי שמעסיק מלצרים מומלץ לקבל ייעוץ משפטי אשר יסדיר את התחום העסקת המלצרים ויתאים את אופן ההעסקה והסכמי ההעסקה לדרישות הדין והפסיקה ולכל מי שעובד/ת כמלצר/ית מומלץ להתייעץ עם עורך דין על מנת לבדוק אם השכר וכל הזכויות הסוציאליות המגיעות לכם משולמים במלואן.

האמור לעיל  אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ שכזה ואין בו משום המלצה לנקיטה ו/או הימנעות מנקיטה בהליכים משפטיים ו/או אחרים. כל הקורא/ת מאמר זה מחוייב/ת להיוועץ בעו"ד בתחום הרלבנטי בטרם י/תנקוט בפעולות משפטיות ו/או אחרות כלשהן. כל מי שמסתמכ/ת על האמור במאמר זה עושה זאת על אחריותו/ה האישית והבלעדית והינו/ה אחראי/ת לכל תוצאה בשל הסתמכותו/ה זו, בין אם מדובר בתוצאה ישירה ובין אם בתוצאה עקיפה.